#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	בענין ההיתר לספר גנות חברו מעוולות שבין אדם לחברו כדי לעזור לאשר אשם לו, האם נאמר גם לגבי איסור רכילות, כגון ראובן הרוצה לספר לשמעון שלוי מספר לשוה&quot;ר על יהודה ויהודה עדיין לא יודע מזה ויש חשש שיגיע עי&quot;ז לאוזניו.	"הדין תלוי במטרת התועלת. אם המטרה בסיפור כדי שיגנו עושה עולה ויתרחקו ממנו, אסור לספר מחשש שיגיע לאוזניו והוי כרכילות שגורם ליהודה לשנוא את לוי. אבל אם יצא מזה תועלת ממשית ליהודה כגון שמספר שלוי מתכנן להזיק את יהודה או לחרפו, מותר לספר לאחרים ואף לנידון עצמו כדי שישמור עצמו ממנו, ובלבד שמלאו התנאים להיתר דסיפור לעזור לאשר אשם לו. <br>א. ששמע בעצמו שרוצה להזיק לו. <br>ב. שיתבונן היטב לפני שמחליט שדברי לוי הם בגד לשוה""ר. <br>ג. שלא יגדיל העוולה יותר,שיכוון לתועלת הנ""ל ולא מצד שנאה. <br>ד. אם יכול להוכיחו תחילה באופן שיועילו דבריו לא יספר. <br>ה. אם לא יועיל  יספר ולא יתוכח עמו פן יוסיף לבזות יותר ופן יקדים לספר לעוד אנשים ושוב יהיה קשה להוציא מלבם, ומטעם זה א""צ בפני שלשה כדי שלא יתודע למרגל. <br>ו. שלא יגרם לו קלקול יותר מכפי הדין. <br><div>ז. אם יכול לסבב התועלת באופן אחר לא יספר.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; ס&quot;ה עד סוף כלל י&#x27;  שאלה א"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	באופן שמותר לספר לאחרים לעזור לאשר אשם לו כשיודע שלא תועיל תוכחתו תחילה, מדוע צריך לספר דוקא בפרסום באפי תלתא. 	"<div>הטעם כדי שלא יתראה שחושש שיגיעו הדברים לאוזן המרגל ונראה שרוצה להחניפו ויחשדוהו שאין מספר אלא משום שנהנה לספר לשוה""ר, או שיחשדוהו שבודה הדברים מלבו וכו'.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; ס&quot;ה עד סוף כלל י&#x27;  שאלה ב"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	כתוב שלשה אופנים שהמספר לקנא לאמת א&quot;צ לספר לפני שלשה.	"א. בבאמ""ח כתב שאם הוא יודע שהוא איש כזה שעשוי להקדים ולספר לעוד אנשים כדי לחזק דבריו ויהיה אח""כ קשה להוציא מליבם, איש כזה מותר לספר עליו וא""צ בפרסום כדי שלא יוודע לו שפלוני נלחם כנגדו, ומאותו הטעם ג""כ אינו מוכיחו תחילה.<br>ב. עוד כתב במקור חיים שאם המרגל הוא גברא אלימא שעלול להרע לו כשישמע שפלוני נלחם בו וכו' אפשר שפטור מלספר לפני שלשה.<br><div>ג. כמו כן אם פלוני המספר לקנא לאמת, הוא איש המוחזק לרבים כי לא ישא פני איש והוחזק לאיש אמת וכו' מותר לספר עוולת המרגל אפילו שלא באפי תלתא כיון שאיש זה לא יבואו לחושדו שהמספר בשביל הנאת סיפור לשוה""ר רק לקנאת האמת.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; ס&quot;ה עד סוף כלל י&#x27;  שאלה ג"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"ראינו איש שפקר כמה פעמים בעבירה מפורסמת בישראל מהעבירות שבין אדם למקום, האם יצא מכלל עמיתך לענין איסור לא תונו איש את עמיתו, לענין לא תלך רכיל, לענין הוכיח תוכיח את עמיתך. ומה הדין בכל הנ""ל לגבי אם פקר בעבירות שבין אדם לחברו."	"- לגבי עבירה שבין אדם למקום יצא מכלל עמיתך לענין איסור לא תונו ולענין איסור לא תלך רכיל ולענין תוכחה ומן הדין פטור מחיוב תוכחה. ומצדד הבאמ""ח שאפילו אם אינו יודע בבירור שלא יקבל תוכחתו.<br>- לגבי עבירה שבין אדם לחברו  לא יצא מכלל עמיתך לכל הענינים, אע""פ שפקר בה כמה פעמים. ורק לגבי איסור לשוה""ר התיר רבינו יונה משום לקנא לאמת ולעזור לאשר אשם לו ולא משום שיצא מכלל עמיתך.(שבדרך כלל הוא מחמת שהיצר מפתהו לחשוב שהצדק עמו מסיבה מסיבות שונות ואין זה מצד שפקר אא""כ הדבר ברור שהוא משום שפרק עול אז יש לעיין לענין תוכחה סק""ל).  
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; ס&quot;ה עד סוף כלל י&#x27;  שאלה ד"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"הח""ח כתב להזהיר שלא להתיר לספר לאחרים איך שפלוני ציערו או ביישו או עשקו אע""פ שמלאו פרטי היתר דלעיל כגון שראה בעצמו ולא מגדיל העוולה וכו' <br>מה הטעם לאיסור הזה."	"הח&quot;ח נימק טעם האיסור משום שבכה&quot;ג בודאי חסר התנאי החמישי שיתכוון לתועלת דבלי ספק כונתו היא לבזות חברו בעיני בנ&quot;א שיפורסם לחרפה ולקלון בפניהם.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; ס&quot;ה עד סוף כלל י&#x27;  שאלה ה"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"מדוע שונה מהנ""ל,  ההיתר של רב הונא שסיפר לרבנן הסיבה שלא נותן הזמורות לאריסו משום שגונב אותו, הרי לא היה בזה שום תועלת להבא וגם לא היתה כונתו כדי שיוכיחוהו."	"ההיתר של רב הונא היה משום שי&quot;ל שהאריס כבר נודע היה לרבנן שהוא גנב ומדויק כן בדברי רש&quot;י. ועוד ביאר בבאמ&quot;ח שכדי להוציא החשד מעליו שחשדוהו שאינו משלם לאריס מה שמגיעו, בכה&quot;ג ודאי מותר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י&#x27; ס&quot;ה עד סוף כלל י&#x27;  שאלה ו "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	מדוע שונה מהנ&quot;ל,  ההיתר של רב הונא שסיפר לרבנן הסיבה שלא נותן הזמורות לאריסו משום שגונב אותו, הרי לא היה בזה שום תועלת להבא וגם לא היתה כונתו כדי שיוכיחוהו.	"ההיתר של רב הונא היה משום שי&quot;ל שהאריס כבר נודע היה לרבנן שהוא גנב ומדויק כן בדברי רש&quot;י. ועוד ביאר בבאמ&quot;ח שכדי להוציא החשד מעליו שחשדוהו שאינו משלם לאריס מה שמגיעו, בכה&quot;ג ודאי מותר.שאלה ז.  מדוע רבי החשיב את ר&quot;ש בנו למספר לשוה&quot;ר, כשאמר לאביו שלא הוא שכתב השטר בצורה לא טובה רק יהודה חייטא כתבו, מדוע שונה דינו מדין דרב הונא הנ&quot;ל. ר&quot;ש ברבי יכל להוריד מעל עצמו החשד בכך שהיה אומר שלא הוא שכתב השטר, ולצורך זה לא היה נחוץ להוסיף שיהודה חייטא כתבו, והגנאי שאמר על יהודה חייטא נחשב לסיפור לשוה&quot;ר.שאלה ח. נפל חשד על ראובן ועל שמעון שאחד מהם עשה עוולה או דבר שלא כהוגן האם רשאי האחד לומר למי ששואלו, שלא הוא שעשה ד&quot;ז אע&quot;פ שיבין מזה שחברו עשהו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י' ס""ה עד סוף כלל י'  שאלה ו "		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"מדוע רבי החשיב את ר""ש בנו למספר לשוה""ר, כשאמר לאביו שלא הוא שכתב השטר בצורה לא טובה רק יהודה חייטא כתבו, מדוע שונה דינו מדין דרב הונא הנ""ל."	"&nbsp;ר""ש ברבי יכל להוריד מעל עצמו החשד בכך שהיה אומר שלא הוא שכתב השטר, ולצורך זה לא היה נחוץ להוסיף שיהודה חייטא כתבו, והגנאי שאמר על יהודה חייטא נחשב לסיפור לשוה""ר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י' ס""ה עד סוף כלל י'  שאלה ז"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"נפל חשד על ראובן ועל שמעון שאחד מהם עשה עוולה או דבר שלא כהוגן האם רשאי האחד לומר למי ששואלו, שלא הוא שעשה ד""ז אע""פ שיבין מזה שחברו עשהו."	"הבאמ""ח מחלק בין אם החשד הוא דבר שבאמת אינו הגון, מותר. אבל אם הדבר אינו עוולה רק שבעיני השואל הוא עוולה, מסתפק אם מותר לסלק מעצמו החשד ועי""ז יתגנה חברו. ומצדד להוכיח להיתר ממה שמצאנו לגבי נזיקין שאם כבר הגיע עליו הנזק אסור לסלקו מעליו ולהטילו על חברו, אבל אם עדיין לא הגיע עליו מותר להציל עצמו אע""פ שעי""ז יגיע ההיזק לחברו. והכא נמי היכא שלא הוחלט החשד עליו שרי ומ""מ צ""ע.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל י' ס""ה עד סוף כלל י' שאלה ח"		
